Language, authority, tradition and memory and the themes of the modern Fast of Tevet Seth Ward—EDOS—31 December 2011 ה טבת תשע”ב  

Edited and enhanced January 6 2017 

 

Five Events for the Tenth of Tevet (Parallel to Massechet Taanit regarding 5 events of 17th or Tamuz amd 9th of Av)

 

The Siege of Jerusalem,

The Fast of the Faulty Translation,

The Christianity Calamity,

The General Kaddish (יום הקדיש הכללי) for Holocaust victims, and

Chaim Nahman Bialik (whose birthday is marked on the 10th of Tevet).

(I do not want to suggest Christianity is a calamity, or that such an approach is dominant in Judaism; compare for example Maimonides’ oft-cited remarks at the end of the Mishneh Torah about its positive role in the unfolding  of the Divine plan. But some Jewish writers might have seen it as a reason for a fast day. Nor is Bialik’s birthday a reason for the fast, despite the fact that some treated his falling away from Volozhon as a tragedy; rather, given the theme of the “faulty translation” and the important role of Bialik in reestablishing the Hebrew language, I think it is appropriate to include Bialik in this list. )

 

  1. The Prophetic Establishment of the Fast

 

יט  כֹּה-אָמַר ה צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ.  {פ}

19 ‘Thus saith the L-ORD of hosts: The fast of the fourth month, and the fast of the fifth, and the fast of the seventh, and the fast of the tenth, shall be to the house of Judah joy and gladness, and cheerful seasons; therefore love ye truth and peace. {P} Zechariah 8:19

 

  1. Shulhan Arukh OH 549  

 

  • חייבים להתענות בתשעה באב ובי”ז בתמוז ובג’ בתשרי ובעשרה בטבת מפני דברים הרעים שאירעו בהם
  1. Shulhan Arukh OH 580.2

בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. ובתשעה בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו.

  1. Nebukhadnezzar lays siege to Jerusalem– 10th of 10th month of 9th year of Zedekiah, or Ezekiel learns about Jerusalem’s fate (Ezek. 24:1, 33:21), see also 2 Kings 25:1-4, Jer. 52: 4-7.

 

5.       Rosh Hashana 18b

דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר”ש חסידא מאי דכתיב {זכריה ח-יט} כה אמר ה’ צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש גזרת המלכות צום אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין . . .צום השביעי זה ג’ בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו ואמאי קרי ליה שביעי שביעי לחדשים צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר {יחזקאל כד-א} “ויהי דבר ה’ אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם” ואמאי קרי ליה עשירי עשירי לחדשים והלא היה ראוי זה לכתוב ראשון ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן ואני איני אומר כן אלא צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר שנאמר {יחזקאל לג-כא} “ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הוכתה העיר” ועשו יום שמועה כיום שריפה ונראין דברי מדבריו שאני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון והוא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון אלא שהוא מונה לסדר חדשים ואני מונה לסדר פורעניות

 

  1. Hanah b. Bizna has said in the name of R. Simeon the Saint: ‘What is the meaning of the verse, Thus had said the L-ord of Hosts: The fast of the fourth month and the fast of the fifth and the fast of the seventh and the fast of the tenth shall be to the house of Judah joy and gladness? (Zech. VIII, 19). The prophet calls these days both days of fasting and days of joy, signifying that when there is peace they shall be for joy and gladness, but if there is not peace they shall be fast days’! — R. Papa replied: What it means is this: When there is peace they shall be for joy and gladness; if there is persecution, (Lit., ‘decrees of the Government’). they shall be fast days; if there is no persecution but yet not peace, then those who desire may fast and those who desire need not fast. . . The fast of the seventh month’: this is the third of Tishri on which Gedaliah the son of Ahikam was killed. (Jer. XLI, 1, 2) Who killed him? Ishmael the son of Nethaniah killed him; and [the fact that a fast was instituted on this day] shows that the death of the righteous is put on a level with the burning of the House of our God.       ‘The fast of the tenth month’: this is the tenth of Tebeth on which the king of Babylon invested Jerusalem, as it says, And the word of the Lord came unto me in the ninth year in the tenth month, in the tenth day of the month, saying, “Son of man, write thee the name of the day, even of this selfsame day; this selfsame day the king of Babylon hath invested Jerusalem.” (Ez. 24:1-2) Why is it called the tenth? As being the  tenth in the order of months. [It might be asked], should not this have been mentioned first? [Soncino: The event commemorated being chronologically the first of those mentioned] Why then was it mentioned in this place [last]? So as to arrange the months in their proper order. I, however, [continued R. Simeon], do not explain thus. What I say is that ‘the fast of the tenth month, is the fifth of Tebeth on which news came to the Captivity that the city had been smitten, as it says, And it came to pass in the twelfth year of our captivity, in the tenth month, in the fifth day of the month, that one  who had escaped out of Jerusalem came to me saying, The city is smitten, (Ezek. XXXIII, 21) and they put the day of the report on the same footing as the day of burning. My view is more probable than his, because I make the first[mentioned by the prophet] first [chronologically] and the last last, whereas he makes the first last and the last first, he, however, following [only] the order of months I [also follow] the order of calamities. http://halakhah.com/pdf/moed/Rosh_HaShanah.pdf

Fast of the Faulty Translation

 

  1. Megilat Ta’anit: “On the eighth of Tevet, the Torah was written in Greek in the days of King Ptolemy, and darkness came to the land for three days.”

 

  1. Tractate Sofrim, 1:7: “Five Elders wrote the Torah in Greek for Ptolemy. This day was as difficult for Israel as the day in which the Golden Calf was made, for lo hayta ha-torah yekhola lehitargem kol tzarkah the Torah could not be translated adequately.” [Sofrim next refers to the translation of the Bible by 72 elders, also arranged by Ptolemy, in which miraculously, all 72 produced identical translations even though they worked independently, and 13 places in which they diverged from the Hebrew.

 

  1. From the Letter of Aristeas:

Since the law which we wish not only to transcribe but also to translate belongs to the whole Jewish race, what justification shall we be able to find for our embassy while such vast numbers of them remain in a state of slavery in your kingdom? In the perfection and wealth of your clemency release those who are held in such miserable bondage, since as I have been at pains to discover, the God who gave them their law is the God who maintains your kingdom. They worship the same God – the Lord and Creator of the Universe, as all other men, as we ourselves, O king, though we call him by different names, such as Zeus or Dis….Set all mankind an example of magnanimity by releasing those who are held in bondage.’….   Hecataeus of Abdera says. If it please you, O king, a letter shall be written to the High Priest in Jerusalem, asking him to send six elders out of every tribe – men who have lived the noblest life and are most skilled in their law – that we may find out the points in which the majority of them are in agreement, and so having obtained an accurate translation may place it in a conspicuous place in a manner worthy of the work itself and your purpose. May continual prosperity be yours!’. . . .

308 When the work was completed, Demetrius collected together the Jewish population in the place where the translation had been made, and read it over to all, in the presence of the translators, who met with a great reception also from the people, because of the great benefits which they had 309 conferred upon them. They bestowed warm praise upon Demetrius, too, and urged him to have the whole law transcribed and present a copy to their leaders. 310 After the books had been read, the priests and the elders of the translators and the Jewish community and the leaders of the people stood up and said, that since so excellent and sacred and accurate a translation had been made, it was only right that it should remain as it was and no 311 alteration should be made in it. And when the whole company expressed their approval, they bade them pronounce a curse in accordance with their custom upon any one who should make any alteration either by adding anything or changing in any way whatever any of the words which had been written or making any omission. …

 

Ninth of Tevet: Christianity Calamity

The 9th of Tevet is a fast day, although

  1. “no one knows why.” (SA-OH 580:2). This passage follows the Tur and is based largely on an appendix to:
  2. Megillat Ta’anit: “Our Masters did not write what this was about.”
  1. Ibn Da’ud, Sefer Ha-Qabbalah: Joseph Ha-Nagid of Granada died on this day in 4827 (Saturday, December 30, 1066):

Indeed, a fast had been decreed for the ninth of Tebet as far back as the days of our ancient rabbis, who composed Megillat Ta‘anit; but the reason had not been known. From this [incident] we see that they had pointed prophetically to this very day.

  1. Tosafot Hadashim, Vilna edition Megillat Ta’anit 22b: “I heard from a great man that on that day Oto ha-Ish was born.”

(indeed it is possible to understand 9 Tevet as being the equivalent of Dec. 25 in the year 3761 of Creation, i.e., 1 BCE).

Yom Ha-Kadish Ha-Kelali

  1. From the Knesset Website (Hebrew only)

יום הקדיש הכללי – עשרה בטבת

בעשרה בטבת פתחו  צבאות נבוכדנצר מלך בבל במצור על ירושלים, ובסופו חרב בית המקדש הראשון. יום זה נקבע כיום צום ואבל לדורות.עשרה בטבת הוא יום הקדיש הכללי לזכר נפטרים ונרצחים שיום פטירתם לא נודע ובהם קורבנות השואה. ביום זה נוהגים קרובי הנפטרים להדליק נרות נשמה ולומר “קדיש” ותפילות לעילוי נשמות הנפטרים.

בשנת 1949 קבעו מועצת הרבנות הראשית ומשרד הדתות שיום זה יהיה יום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה. בהחלטה זו באה לידי ביטוי ההשקפה כי חורבן יהדות אירופה הוא חלק בלתי נפרד מההרג והחורבן שפקדו את עם ישראל משחר ההיסטוריה.

 

  1. From an essay by Roni Stauber, Merkaz Zalman Shazar http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=16341

בעשרה בטבת החלו, על פי המצוין במקרא, צבאות נבוכדנאצר מלך בבל לצור על ירושלים.7 כיבוש העיר על ידי הבבלים, חורבן המקדש והגלות נקבעו בזיכרון הקיבוצי היהודי, בעיקר באמצעות ימי התענית,8 כאירועים ארכיטיפיים למסכת מסעי הגירוש וההרג שידע העם היהודי בימי גלותו. נבוכדנאצר וטיטוס אחריו היוו בהקשר זה פרוטוטיפוסים לדמויות שונות של ארכי-רוצחים שהביאו כליה וחורבן על עם ישראל. “צום ראשית החורבן [עשרה בטבת] הוכרז יום זיכרון לאחרית החורבן. יום שבו סמך מלך בבל אל ירושלים הוא אב-פורענות לעם שאבד עצמאותו ולבש כלי גולה. קו אחד מתוח מנבוכדנאצר עד הרוצח הגרמני. חיית-הטרף מבבל, רומי וברלין בקשה לטרוף את ישראל”, הסביר עיתון ‘הצופה’ את החלטת הרבנות הראשית להכריז על עשרה בטבת כיום זיכרון חללי השואה”.

HN Bialik1873-1934

  1. “In 1933, his sixtieth birthday was celebrated as a national holiday and a final edition of his poetry and prose was published.” http://www.yivoencyclopedia.org/article.aspx/Bialik_Hayim_Nahman
  2. Misrad Ha-hinukh http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-15/HodaotVmeyda/H-2012-5-9-15-9.htm

בעשרה בטבת חל יום הולדתו של חיים נחמן ביאליק. אנו ממליצים לציין ביום זה את תרומתו המיוחדת של המשורר הלאומי ליצירת תשתית לתרבות העברית החדשה.

This announcement is from 2012 and has two suggestions: the first focuses on Bialik’s songs for children and about children. The second contrasts Bialik’s attempt to create a “new Hebrew culture” expressing the values of the Bet Midrash but appropriate for the modern, secular and enlightened world, with Ben-Gurion’s approach that saw in the Bible the unique basis for the New Hebrew Culture.

16. Bialik, Halacha and Aggadah 

http://www.academia.edu/2235210/Bialik_Halacha_and_Aggadah

17. Because the 10th of Tevet has been recognized as “The Day of the General Kaddish” it is appropriate to reference “On the Slaughter” even though it was written in response to Kishinev, decades before the Holocaust. But a few other poems are also listed below.

אֶל הַצִפּוֹר / חיים נחמן ביאליק

 

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת,

מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –

אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה

בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

 

בִּרְכַּת עָם

 

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים

עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;

אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים

בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!

. . .
אַל-תֹּאמְרוּ: קָטֹנּוּ – הֲטֶרֶם תִּתְבּוֹנְנוּ

פְּנֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב;

מִימֵי זְרֻבָּבֶל יָדֵינוּ לֹא-כוֹנְנוּ

מִפְעַל אַדִּירִים כָּמֹהוּ וָרָב.

From Ba-Ir HaHarega

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת,

וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת

וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים

אֶת-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים.

….

וְרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ אֵיפֹה הָיוּ מִתְחַבְּאִים

אַחֶיךָ, בְּנֵי עַמֶּךָ וּבְנֵי בְנֵיהֶם שֶׁל-הַמַּכַּבִּים,

נִינֵי הָאֲרָיוֹת שֶׁבְּ”אַב הָרַחֲמִים” וְזֶרַע הַ”קְּדוֹשִׁים”.

עֶשְׂרִים נֶפֶשׁ בְּחוֹר אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים שְׁלֹשִׁים,

וַיְגַדְּלוּ כְבוֹדִי בָּעוֹלָם וַיְקַדְּשׁוּ שְׁמִי בָּרַבִּים…

מְנוּסַת עַכְבָּרִים נָסוּ וּמַחֲבֵא פִשְׁפְּשִׁים הָחְבָּאוּ,

וַיָמוּתוּ מוֹת כְּלָבִים שָׁם בַּאֲשֶׁר נִמְצָאוּ,

וְהֵגִיחוּ בַעֲלֵיהֶן מֵחוֹרָם וְרָצוּ בֵית-אֱלֹהִים

וּבֵרְכוּ עַל-הַנִּסִּים שֵׁם אֵל יִשְׁעָם וּמִשְׂגַּבָּם;

וְהַכֹּהֲנִים שֶׁבָּהֶם יֵצְאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת רַבָּם:

“רַבִּי! אִשְׁתִּי מָה הִיא? מֻתֶּרֶת אוֹ אֲסוּרָה?” –

וְהַכֹּל יָשׁוּב לְמִנְהָגוֹ, וְהַכֹּל יַחֲזֹר לְשׁוּרָה.

 

אִםיֵשׁ אֶתנַפְשְׁךָ לָדַעַת

 

אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת-הַמַּעְיָן

מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים

בִּימֵי הָרָעָה עֹז כָּזֶה, תַּעֲצוּמוֹת נָפֶשׁ,

צֵאת שְׂמֵחִים לִקְרַאת מָוֶת, לִפְשֹׁט אֶת-הַצַּוָּאר

אֶל-כָּל-מַאֲכֶלֶת מְרוּטָה, אֶל-כָּל-קַרְדֹּם נָטוּי,

לַעֲלוֹת עַל-הַמּוֹקֵד, לִקְפֹּץ אֶל-הַמְּדוּרָה,

וּבְ”אֶחָד” לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים –

On The Slaughter1

By Chaim Nachman Bialik

Translated by A.Z. Foreman

 

Mercy O Heavens, beg mercy for me!

If a god be in you2, with a way in you,

A way that I never knew

Pray ye unto him for me!

My own heart is dead, prayer drained from my tongue.

The hands lie limp, and hope undone.

How long? Until when? How long?

 

Executioner! Here is my neck, for you,

Your axe and right hand. Put me down like a dog.

The world is my chopping block.

And we’re just Jews, just a few.

My blood is fair game, from the struck skull you sever,

Our blood be on you, from our children and elders,

Staining your raiment forever.

 

If Justice there be, let it now shine forth!

But if it wait till I’m killed from under the sky

To shine, let Justice die

And its throne be thrown to the earth

And heaven rot with eternal wrong.

Ye wicked, go forth in this your brute force,

And live in your blood6, a cleansed throng.

 

And cursèd be he that saith: avenge this!

Such vengeance for blood of babe and maiden

Hath yet to be wrought by Satan.

Let blood just pierce the abyss

And pierce the abysmal black of creation

And there in the dark devour and corrode

This Earth’s whole rotting foundation!

http://poemsintranslation.blogspot.com/search/label/Bialik

 

 

 

 

Advertisements
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s